Noa Ben-Nun Melamed
boat

שירים חיים

NRG  מעריב – נעה ברק, 7.12.08

שירים חיים: ספר ותערוכה לאמנית נעה בן נון

מתוך האבל הקשה על מות בעלה התחילה האמנית נעה בן נון לצלם ולכתוב שירים על התחושה המכאיבה של הזמניות. "בתוך השוק והאבל הרגשתי את הדופק של החיים"

לפני ארבע שנים עברו חייה של האמנית נעה בן נון מלמד טלטלה קשה: בעלה ואבי ילדיה נפטר פתאום. המוות ותחושת הארעיות שהתלוותה אליו הובילה את בן נון מלמד לצאת למסע פנימי, שהתגבש לספר "חצי מגה זיכרונות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, בתמיכת מועצת הפיס) ולתערוכה נושאת את אותו השם, ומוצגת בימים אלה בגלריה "הקיבוץ".

"יש משהו אמביוולנטי בארעיות – מפחיד ומשחרר", אומרת האמנית שגם מרצה לצילום, שבחרה להתמקד בעבודותיה עם התחושה שהכול זמני ובר חלוף. ברוח זו היא מציגה בתצלומיה דימויים רבים התואמים לתחושה זו: צללים, חולות, שקיעות וציפורים שעוד רגע קט יתעופפו למקום אחר. אולם בתוך חוסר הקביעות, בעבודותיה מתחיל להיבנות במרומז בית, ומופיעים בהן מיטה, וילון או שולחן.

החומרים שמהם מורכבות עבודותיה לקוחים משגרת חייה ומעולמה הפרטי. "הייתי עסוקה בלהחזיק את הבית, מגויסת לחיים ומוצפת ברגשות", מתארת בן נון מלמד את נקודת ההתחלה, "ואז קניתי מצלמה דיגיטלית קטנה ודקה והסתובבתי איתה, בכיס או בתיק. צילמתי דברים שראיתי".

בספר האמן שלה, לצד התצלומים מופיעים גם שירים פרי עטה. בדומה לתצלומים, גם השירים הקצרים לוכדים פיסות יום-יום ושברי זיכרונות. "מעולם לא כתבתי ספרות או שירה", היא מספרת, "השירים יצאו בשלמותם, באופן בלתי נשלט. כתבתי אותם על פתקאות חניה, על ספחים של צ'קים, בתוך השוק והאבל הרגשתי את הדופק של החיים".

שירים שמדברים על תמונה

כשהתצלומים והשירים הצטברו בביתה של בן נון מלמד בשתי ערימות, היא התחילה לחשוב על איסופם לכדי ספר. בשלב ראשון היא בחנה את התצלומים והרגישה כי יש בהם מוטיבים חוזרים, אף שצולמו באופן אקראי ללא קו מנחה ומוגדר. מתוך השירים הרבים בחרה בן נון מלמד את השירים המינימליסטיים והמדויקים ביותר.

"את השירים בחרתי בפחות ביטחון", היא מספרת, "בררתי את אלו שנראו לי מצומצמים, שמדברים יותר על תמונה ופחות על רגש". לאחר מלאכת הסינון לקחה בן נון מלמד את שיריה לעורכת השירה של הוצאת הקיבוץ המאוחד, לאה שניר. "היא אמרה לי מראש שהסיכויים קלושים, ואמרתי שקשה להעליב אותי בשירה, כי אני לא משוררת", מתארת בן נון.

שניר אהבה את השירים, והספר החל לקום עור וגידים. רק בשלב הזה עלה הרעיון לתערוכה. בשיתוף עם אוצר הגלריה יניב שפירא, נבחרו מקבצי התמונות ומיקומן בחלל התצוגה. טקסט מינימלי שכתב שפירא מלווה את התערוכה, אך העבודות עצמן חפות מכותרות או מהסברים.

העבודות פתוחות מאוד, מאפשרות השלכה", מסבירה בן נון מלמד, "וזה מפעיל. אני מרגישה שהצופים מגיבים לצילומים באופן מאוד רגשי. יש כאן הרבה מסכים וכל אחד יכול להקרין את הסרט שלו".

חצי מגה זכרונות – נועה בן נון-מלמד, 28 בנובמבר עד ה-26 בדצמבר, גלריה הקיבוץ, תל אביב