Noa Ben-Nun Melamed
boat

עוצם עין אחת

הארץ|  יום שישי י"ג בכסלו תשע"ה 5.12.14
עוצם עין אחת|  עוזי צור
מיתוגרפיות, אוצרת אתי שוורץ, גלריה עינגע, תל אביב
…………………………………………………………………………………………………….
יופי רב אצור בתערוכה הזאת, הנעה במישורים הגיאוגרפיים שבין מרחבי הזיכרון האישי לזה השיתופי מבעד לשפה ולליריות של כל אחת משלושת היוצרות.
נועה בן נון מלמד מרחיבה את גבולות הצילום אל הפיסולי ואל מרחבי הדמיון המודרך, העובר בין חלקיו השונים של מיצב הקיר שהרכיבה. זהו מיצב המשוטט לאורך קווי חוף ממשיים ודמיוניים, אלו שהם שלה ואלו המיתולוגיים.
בן נון מלמד היא בתו של גיבור ישראל ומפקד חיל הים יוחאי בן נון, והמשקע הזה של דמות האב וסיפורי הגבורה והבלהה צף ועולה במחזוריות ביצירתה של הבת, מזוכך ומגובש יותר ויותר, עד לקיר הזה שהוא כשירה צרופה של געגועים ופרידה מעולם שאבד ונמצא מחדש במנותק-לא- במנותק מהאב, עולם שהוא שלה: חוף סלעי מנוקב כתחרה, כלֵבׇּה קדמונית שנקרשה בשיא התפרצותה והים והרוחות נגסו בה צורות פלאיות, כראש האל המיתולוגי המבקיע מראש הסלע כנגד ריקנות השמים, חוף סלעי הנושק לים מואר שרוח קלה חולפת על פניו. כמתבוננים שוב מגלים שהם זרים זה לזה והאמנית היא שחיברה אותם מכוח הדמיון, במגע עדין מוטמע של סוריאליזם.
אתי שוורץ מציגה חתכים אנכיים "פנורמיים": צילומי שחור לבן בעלי איכות נדירה, החותכים בשכבות נוף המדרונות של גיא בן הינום. לפנינו מבט על נוף שיש בו מאופן ההבנה של אמני הקליגרפיה מהמזרח בבואם לצייר נוף כחתך אנכי, כשלכך חוברת קשיות העורף והאור המסמא של ירושלים, והמשקעים האנושיים של אלימות נסתרת וגלויה בקו התפר הזה שבין מערב למזרח. באחד מהם, בקרקעית טרסות האבן וגדרות האבן, מצבות האבן בהר ציון כעדר רחלות, עצי זית בודדים, שוכב סוס מת על צדו, על אם הדרך, זערורי כמעט ונבלע בפרטי הנוף, אך כשמבחינים בו הנוף כולו נטען פתאום בכאב, בסבל וברחמים גדולים על הקרבן התם הזה.
רותי אגסי מפנימה בצילומיה את מראות העולם שבחוץ, והם נגלים שוב רק לאחר שעברו מבעד למסננים של הנפש הרומנטית, מבעד לצעיפי ההמרה, ומראות המקום המסוימים היו לשירה ויזואלית של מקום כישות של אטמוספירה ומצבי רוח. נוף אירופאי על פסליו המחוללים ותפנים של חממה, מראות חורש סתווי וגנים בוטניים, תפנים מוזיאון או כנסיה: כמרקמים של אור וצל צבעוניים המתמוססים לנגד עינייך.