Noa Ben-Nun Melamed
boat

ארבע בסירה אחת – אודות

4 בסירה אחת – 2011 – צילומים, גלויות ומסע בנהר
טלי כהן גרבוז, נועה בן נון מלמד, נורית ירדן.

גלריית אינדי, אוצרת: טלי תמיר

גלריה אינדי הזמינה את הצלמות טלי כהן גרבוז, נועה בן-נון מלמד ונורית ירדן– שלוש חברות ותיקות, המנהלות ביניהן גם דיאלוג אמנותי – להציג בגלריה תערוכה משותפת. השלוש צירפו אליהן את האוצרת טלי תמיר ויחד הן  גיבשו את הרעיון לתערוכה "4 בסירה אחת".

השם "4 בסירה אחת" מרמז לשני כיוונים: הראשון מבקש לציין את יחסי הידידות ושותפות הדרך המתקיימים בין ארבע המשתתפות לאורך שנים רבות. אחוות אוצרת ושלוש צלמות, שהכירו זו את זו בפיתוליו השונים של עולם האמנות הישראלי, והן מתפנות לבחון את הקשרים הפנימיים בעבודתן ולהתבונן יחד במכלול שנוצר. השני מבקש לכוון להלך רוח מסוים של התערוכה: ניסיון (שווא) להפליג למציאות אחרת, צלולה ופשוטה יותר, להתנתק, לכאורה, מהמציאות הישראלית הסבוכה ומלאת הקונפליקטים, ולזכות במעט שקט ושלוות-נפש. לקראת התערוכה יצאו ארבע המשתתפות להפלגה ממשית בנהר הירקון בסירת פדלים שכורה, למסע מחווה קצר לספרו המפורסם של ג'רום "שלושה בסירה אחת", שהוביל אותן מחוץ למציאות היומיומית, חשף אותן למבט אחר על הנוף העירוני המוכר, והיה לגביהן פסק זמן אסקפיסטי ומטריד, רציני ומשעשע, גבוה ויומיומי. הסירה שמשה כמיכל-צף וקומפקטי, שהכיל את ארבעתן, כמו חלל הגלריה, הניע דיאלוג על התערוכה ופיזר הומור ואירוניה עצמית על הפרויקט כולו, כיאה לתערוכת קיץ בתל אביב המהבילה… בעיקר סוג של כיף…

נורית ירדן מציגה סדרת גלויות, המערבבת באופן מתעתע בין צילומים ממחסום קלנדיה, אליו היא מגיעה במסגרת פעילותה במחסומים, לבין צילומים מאתרים שונים באירופה; הגלויות, הנשלחות ממסעות תיור ובילוי, מדגישות את הפער התודעתי בין קלנדיה לאמסטרדם ואת מימד ההכחשה שכולנו נתונים בו במציאות הנוכחית. הצופה נדרש להתבונן היטב על-מנת לזהות את ההבדל בין המקום הנכסף לבין האתר המושכח.

טלי כהן גרבוז מציגה שלושה צילומים ועבודת וידיאו שצולמו כולם בגרמניה, בנוף חורפי ומושלג. אין כמו דימוי של שלג בעיצומו של קיץ תל אביבי כדי לסמל תחושת מרחק ופנטזיה על מקום אחר. החורף של טלי כהן-גרבוז מתייחס לבדידותו של עורב אחד ולחורף-חייה של אורטרוד, ידידה מגרמניה, שנשיותה עדיין פורחת בתנועה הרכה שבה היא מסיטה את שערה ממצחה…

נועה בן נון מלמד מציגה שני צילומים שיש בהם מרכיב פיתוי חריף והם מתמסרים ליופי צרוף, לצבעים, לאורות, לנופים רחוקים. אלה צילומים של עונג ושקט, לכאורה. אף שצולמו במציאות, נראים הנופים מדומיינים ומטרידים. לצדם מפליג צי של סירות נייר מקופלות מניירות מֶמו צבעוניים.

טלי תמיר, בתפקיד האוצרת, תרמה את ספרו של ג'רום ק. ג'רום, "שלושה בסירה אחת" כמטאפורה מרכזית לתערוכה, תוך כדי הפיכתה מסיפור מסע של שלושה גברים וכלב ל'הרפתקה' של ארבע נשים. כמה קטעים מתוך הספר הוקראו על-ידי המפליגות בסירה, והם יושמעו למאזינים הסבלנים.

"כולנו זקוקים לדבר אחד – למנוחה". אמר הריס

"מנוחה ושינוי מוחלט של האווירה", אמר ג'ורג'. "העומס המופרז המוטל על מוחנו, גרם ריפיון כללי בכל מערכות התפעול של גופנו. שינוי הסביבה והעדר הצורך לחשוב יחזירו לנו את שיווי המשקל הנפשי".

[…] הייתי תמים דעים עם ג'ורג' והצעתי כי יאה לנו, שנחפש איזה מקום מבודד ושכוח הרחק מההמון הסוער, שם נבלה תוך נמנום וחלום שבוע רווי-שמש בקרב חורשות ועצים רדומים; איזו פינת חמד חבויה ונעזבת, שהפיות הטובות מסתירות אותה הרחק מהישג ידו של עולם רעשני […]

אמר ג'ורג': הבה נצא לשוט בנהר".

מתוך: ג'רום ק. ג'רום, שלושה בסירה אחת,הוצאת כתר, ירושלים. תרגום לעברית: יאיר בורלא. עמ' 17

חזרה לתערוכה ←