Noa Ben-Nun Melamed
boat

memo אודות

Memo 2012 – מתוך התערוכה "חדרי פלאות", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
אוצרות: דליה לוין, דריה קאופמן וגילה לימון
צילום דיגטלי, הדפסה בהזרקת דיו על נייר Fine art

שם העבודה של נועה בן-נון מלמד- ,Memo מתייחס הן לפתקי הנייר הצבעוניים המשמשים לכתיבת תזכורות – חומר הגלם שממנו היא יוצרת את סירות הנייר שלה – והן לזיכרון עצמו.
כלי השיט הזעירים הללו שטים בעולם דמיוני כמשתתפים במסע אישי ורגשי. הם עוברים דרך אזורים מסתוריים ועשויים להחביא בתוכם מסרים סודיים – זיכרונות, פתקים, יומנים, קטעי מכתבים או מסמכים. אולם ניתן לראות בהם גם כלי קיבול ריקים שכל צופה יכול להטעינם במטען הזיכרונות האישי שלו.
סירות הנייר השבריריות של בן-נון מלמד משייטות לסירוגין במים שקטים, מסוכנים או ציוריים, כמו בחיים עצמם. מסען יוצר נרטיב ייחודי בעוד שאופיין המתכלה משמש תזכורת מתמדת לסופן הממשמש ובא.
במסגרת תערוכה שנושאה הוא חדרי פלאות, הסירות יכולות להיראות גם כתזכורות למסעות החיפושים של אספן אחר חפצים נדירים ואקזוטיים בארצות רחוקות.

חדרי הפלאות באמנות עכשווית – מהשתאות להתפכחות
חדרי הפלאות היו חלק ממסורת אספנות אירופית של אצילים ובעלי ממון במאה ה־ 16 עד המאה ה – 18. בחדרים אלה קובצו מאגרים אנציקלופדיים של אובייקטים מוזרים, מטרידים, מפתיעים ואקזוטיים, אשר העידו על עושרו ועל עוצמתו של האספן ־ האציל. חדר הפלאות ההיסטורי התפתח בתקופה שבה עדיין לא היו הבחנות ברורות בין מדע, פילוסופיה ואמנות. בתקופה זו החלו מסעות הגילוי של 'העולם החדש', ועמו החל גם המסחר בין ארצות רחוקות אלו ובין ארצות אירופה. חדרי הפלאות היו אפוא תוצר מובהק של תקופתם: ביטוי לצימאון האנושי לידע.
תערוכה זו מבקשת לבדוק מה טיבה של אמנות עכשווית העוסקת בנושאים דומים לאלו של חדרי הפלאות ההיסטוריים. התערוכה מציעה פרשנות, שלפיה יצירות אמנות עכשווית מעלות תמונת עולם שונה מזו של חדרי הפלאות המוקדמים, תמונת עולם הנובעת הן מהשינויים מרחיקי הלכת שחלו בעולם והן מהשינויים הדרמטיים שחלו בתפיסתנו אנו את העולם. האמנות העכשווית, המתבוננת בפלאות, מערערת את התובנות שנתקבעו על אודות העולם. היא מבקשת להכניס אי סדר בתוך הסדר הקיים.
העבודות בתערוכה בוחנות את הפלאי במבט ביקורתי ומסיטות את רגש ההשתאות של המבקר אל תחושה של התפכחות ומפח נפש.

חזרה לתערוכה ←