Noa Ben-Nun Melamed
boat

גלויה – אודות

"גלויה" – 2004 – תערוכה, גלריית הקיבוץ,
אוצרת: טלי תמיר

תחביר מעובד במחשב של צילומי צבע, סריקות של פרטים מתוך גלויות, צילומי פספורט ופתקאות מ "עוגיות מזל ". הדפסה דיגיטלית על נייר צילום.

תערוכה זו היא השלישית במספר, בה בוחנת בן-נון מלמד את האפשרות לייצר זיכרון פרטי מתוך "העדויות" שנותרו לאחר מות אביה. בתערוכותיה הקודמות השתמשה בן-נון מלמד באלבום המשפחה המכיל אלו לצד אלו, צילומים שמשמרים רגעים מההיסטוריה הפרטית של המשפחה וצילומים שמתעדים רגעים היסטוריים. בעבודה זו היא מתמודדת עם המילים ששלח לה אביה, יוחאי בן-נון, איש יפה תואר, גיבור בעל תואר מופת, ממסעותיו מעבר לים. מילים שאף שהן בדיוניות במהותן ואינן מספקות "הוכחות" כצילומים, מבטיחות לספר את מה שאינו גלוי לעין, את מה שמאחורי הרגע המוקפא. "אני כבר עייף מלהתגעגע אליך" כותב האב, אבל הנפש נחמצת, כי אין אפשרות להצמיד זיכרון למילים. מתחת למכתבים וביניהם, מוצגים נופים מגלויות צבעוניות, עליהם ככתוביות, טקסטים הלקוחים מעוגיות מזל. בין הנופים המרהיבים שבגלויות, הטקסטים מלאי האהבה שכותב לה אביה, וההבטחות הכוזבות שבפתקאות המזל, שזורים תצלומי פספורט שלה – "פוטו רצח", שנסרקו מתוך תעודות, מוחתמות בחותמת הרשויות השונות. הילדה שאליה ממוענות הגלויות מתבגרת בין תצלומי התערוכה, בשולי שפתיה מתגלים קמטי אכזבה ומבטה עצוב.
"אין הוכחות לזיכרון – אין זיכרון להוכחות" כתוב על אחת הגלויות.

חזרה לתערוכה ←